אני התלבטתי… והתלבטתי…ועדיין שם. בסוף החלטנו ללכת על זה.

אני תופס מעצמי אבא מעורב ומודע. בכל יום, תוך כדי מירוץ החיים, העבודה והקריירה, חשוב לי למצוא (ואני מוצא!) פנאי לילדים שלי.

נכון, אני מודה שלא תמיד אני מצליח להקדיש את מלוא הזמן שהייתי רוצה, אבל אני משתדל ומנסה, בשמחה ובאהבה.

כאבא מעורב ואוהב (ממש) ולאור התפתחות הקורונה, הווריאנטים והמוטאנטים וכל השמותים האלה של המחלה, עולה לא פעם דילמה שיקספירית “To be – or – Not to Be” אמיתית: “לחסן או לא לחסן, זו “ה”שאלה!

אני לא מתלהם ולא נגד חיסונים. בכלל לא.

למעשה להיפך, אני די בעד ואפילו מחוסן מלא, כולל בוסטר. גם ילדי שלי היותר גדולים מחוסנים הם. הופה… הנה הקאץ’! האם לחסן גם את הילדה שלי הצעירה והמהממת? האם לחסן ילדים בגילאים צעירים של 6,8 או 10??

שאלה קשה… כנראה ללא תשובה חד משמעית. ברור שהם חולים פחות, ברור גם שכשהם חולים (שלא יקרה לנו.. חס וחלילה טפו) – זה כנראה לא ממש חריף ומסוכן. ברור שהחיסון משפיע לטובה גם ברמת הפרט וגם לחברה ומגן עלינו ברמה כזו או אחרת גם אם לא אופטימלית. וממש ברור שלא ממש ברור מה המחלה עושה בטווח הארוך…

בנוסף לכך, החיים עם ילד צעיר ולא מחוסן הולכים ונעשים קשים ומורכבים, גם אופרטיבית: בדיקות חוזרות ונשנות כדי לבלות בסרט או ללכת לסופר. שלא לדבר על טיולים וחו”ל. אצלנו גם כאבים באף ואי נוחות משמעותית מהבדיקות. באסה. יש עוד כמה נושאים כמו לחץ מהסביבה וכו אבל מבחינתי זה פחות. בקיצור – לא כייף.

חברים רופאים שלי, כולם תמימי דעה – לחסן חד משמעית ועשו זאת מיד אצלם בבית.

ההיא המקסימה הקטנטונת שלי לוחצת, רוצה לעשות, אך גם קצת מפחדת מזריקות, לא רוצה להיות שונה, רוצה חופש לחיות ולעשות דברים, מרגישה שזה יגן עליה. מקסימה וצודקת.

האחים לא מתרגשים. יאללה שתעשה. הם כבר אחרי.

ואני התלבטתי… והתלבטתי…ועדיין שם. בסוף החלטנו ללכת על זה. הבתז”ש (בת הזוג שלי) ואני מרגישים שזה בכל זאת נכון לנו.

לא נצחון בנוק-אאוט… ממש לא, אלא בנקודות.

מאחל לכולם שנהיה בריאים ונמשיך להתחבט בלעשות טוב לילדינו.

וכן – גם לנו. אנחנו צריכים להוביל אותם לעולם שמח וטוב.

הם יקחו את זה משם.

עופר אסיף | אבאפלוס | אבא פלוס