זה סיפור על יחסים, זה סיפור על התפתחות, זה סיפור על דרך. זה סיפור לפני השינה על גבר צעיר ונחוש בתחילת המסע המדהים של החיים שלו. אז יואב, בכיף שלי להיות אבא שלך והסיפור הזה מוקדש לך באהבה. כדאי שתשבו כי זה מתחיל: ברגע שיואב יצא מהבית היה ברור שזה יהיה מסע מיוחד. הוא שם על גבו את תיק המסע אותו ארז
קח את המראה הזו, ביקשתי מיובל. יובל לקח את המראה הציץ בה וסידר את השיער. ״אבא, אני מרגיש שזו לא סתם מראה. האם זו מראת קסמים או שאתה מנסה להגיד לי משהו״. פעם כשעדין היה בגן, יובל הושיב את ענת ואותי לשיחה והסביר לנו שאנחנו לא צריכים להעלב שהוא כזה חכם, פשוט יש לו מעבד הרבה יותר חדש משלנו. עם השנים הוא
הדבר שאני הכי רוצה בעולם לילדים שלי – שיגדלו עם בטחון עצמי ותחושת מסוגלות. אם עשינו את זה – אז הצלחנו. אני תופס מעצמי בנאדם די חזק. כזה שיש לו איזה עמוד שדרה. בסה”כ מחזיק פעילויות שוטפות רבות במהלך היום – עבודה וקריירה, בית, זוגיות עם בתז”ש, ספורט, תחביבים, הורות לאלו שהם שלי. אבל כשמישהו מהם מגיע אלי עם יום מבאס, ילדים
